"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" – אֵלּוּ הֵם שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁהַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶם אֵינוֹ בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל־מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים. "וַיֹּאמַר, אֲ־דֹנָי וְגוֹ' אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" – כִּי אִלְמָלֵא הַקָּבָּ"ה עוֹזְרוֹ, לֹא יָכוֹל לוֹ. (בית אברהם)
רָגִיל הָיָה הָרַבִּי ר' בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא לוֹמַר: "לְכָל־שָׁבוּעַ פָּרָשָׁה מִשֶּׁלּוֹ, חוּץ מִפָּרָשַׁת לֶךְ־לְךָ שֶׁהִיא מַתְאִימָה לְכָל־הַשָּׁנָה. וּמַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹאֶה דְּבָרִים שְׁלִילִיִּים וְחֶסְרוֹנוֹת אֵצֶל הַזּוּלַת, עָלָיו לוֹמַר לְעַצְמוֹ 'לֶךְ־לְךָ', לֵךְ אֶל־עַצְמְךָ וּמְצָא אֶת־הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבְּךָ, כִּי מוּם שֶׁבְּךָ אַל־תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ"…
"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים" – מִתּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֶת־מַהוּתוֹ שֶׁל־הָאָב וְלִתְהוֹת עַל־קַנְקַנּוֹ. אִם "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ" – כַּאֲשֶׁר תּוֹלְדוֹתָיו הֵם בְּגֶדֶר נֹחַ לַשָּׁמַיִם וְנֹחַ לַבְּרִיּוֹת, אֲזַי "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק" – גַּם הָאָב הוּא אִישׁ נֹחַ וְצַדִּיק… (רבי חיים מצאנז)
"אִם־תֵּיטִיב" – אִם הָאָדָם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְטוֹב וּמֻשְׁלָם, אֲזַי "שְׂאֵת" – בָּא לִידֵי הִתְנַשְּׂאוּת. אַךְ "וְאִם לֹא תֵיטִיב" – אִם יַחֲזִיק עַצְמוֹ לְלֹא טוֹב אֲזַי "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" – יָבוֹא לְעַצְבוּת שֶׁהִיא פֶּתַח לְחַטָּאת. וְהַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הִיא "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" בְּדֶרֶךְ הַמְמֻצָּע וּשְׁבִיל הַזָּהָב. (רבי שלום יוסף מסאדיגורא)
לְאַחַר קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אָמַר הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם", כִּי בִּקֵּשׁ לְרַמֵּז וְלוֹמַר לָהֶם: "אָמְנָם קִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה וַאֲמַרְתֶּם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אֲבָל עַתָּה, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם שָׁבִים לְאָהֳלֵיכֶם, רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹת כֵּיצַד תִּנְהֲגוּ וּמַה תַּעֲשׂוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ בְּבֵיתְכֶם"… (הרבי ר' בונים מפשיסחא)
הַמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן", מִתְפָּרֶשֶׁת עַל הַתְּקוּפָה שֶׁבֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת. מֵאַיִן בָּאתָ? מִפֶּסַח, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לְחַג הַשָּׁבֻעוֹת יוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְהַחֶשְׁבּוֹן הֵם יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁבָּאֶמְצַע, כִּי 'מִ"י' בְּגִימַטְרִיָּה נ'. (ה'בת־עין')
"זֶבַח־פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל־בָּתֵּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל" לֹא רַק בְּמִצְרַיִם פָּסַח הַקָּבָּ"ה עַל בָּתֵּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא גַּם בְּיָמֵינוּ פּוֹסֵחַ וּמְדַלֵּג הַקָּבָּ"ה כִּבְיָכוֹל, וּמַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וְאֵינוֹ מַבִּיט עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַף אִם אֵינָם רְאוּיִים, הוּא מְקַבֵּל אֶת עֲבוֹדָתָם בְּרָצוֹן וְעוֹלָה לְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. ('תפארת שלמה')
"וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו" – כָּל רְצוֹנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הָיְתָה, שֶׁתִּתְרַבֶּה הָאַחֲוָה וְהָאַהֲבָה בֵּין אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ בֵּאוּר הַכָּתוּב: וְרָצוּי – זֶה הָיָה רְצוֹנוֹ, לְרֹב – שֶׁתִּתְרַבֶּה וְתִגְדַּל, אֶחָיו – הָאַחֲוָה וְהָאַהֲבָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְזוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁהִנְחִיל לָנוּ וּלְכָל הַדּוֹרוֹת. (ה"בית אהרן" מקארלין)
"וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ" – אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה נִזְהָרִים בְּעֵת אֲכִילָתָם מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָלִילָה תּוֹלַעַת שֶׁנִּמְצֵאת בָּהֶם, אוּלָם לְעִתִּים אֵינָם נִזְהָרִים לֶאֱכֹל אָדָם, לְהַקְנִיטוֹ וּלְהַשִּׂיג גְּבוּלוֹ. וְלָכֵן הִתְפַּלֵּל דָּוִד וְאָמַר "הַלְוַאי וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת 'תּוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ', וְלֹא יֹאכְלוּנִי בְּנֵי אָדָם"… (רבי ברוך ממעז'יבוז')
"לֹא רַק אֶת הַנֵּרוֹת, צָרִיךְ הָאָדָם לְהַדְלִיק בִּימֵי הַחֲנֻכָּה וּלְהַעֲלוֹת בָּהֶם אֵשׁ, אֶלָּא גַּם אֶת עַצְמוֹ, אֶת נֵר נִשְׁמָתוֹ, צָרִיךְ הוּא לְהַדְלִיק בְּשַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ. וּבַמֶּה יַדְלִיק אֶת עַצְמוֹ? בְּנֵר הַחֲנֻכָּה, בְּנֵר הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן". (רבי אברהם מסלונים)
שָׁגוּר הָיָה בְּפִיו שֶׁל הַמַּגִּיד מִטְּרִיסְק לוֹמַר: "בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, בִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מֵכִין אֲנִי לְעַצְמִי צֵידָה בְּיִרְאַת ה' לְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הַבָּאָה. וְאִלּוּ בִּימֵי חַג הַסֻּכּוֹת, הַמְלֵאִים בְּמִצְוֹת שֶׁנַּעֲשׂוֹת בְּחִבָּה וּבְאַהֲבָה, מֵכִין אֲנִי לְעַצְמִי צֵידָה לְשָׁנָה שְׁלֵמָה שֶׁל אַהֲבַת ה'".
בְּסֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱמַר: "וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה אַחַת", כִּי כְּשֶׁהָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הָיָה מוֹנֶה אֶת שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַהוּ שִׁבְחָם? שֶׁהֵם בְּאַחְדוּת כְּאַחַת. (ה'עקדת יצחק' מאלכסנדר)
מִנְהַג יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁבְּחֹדֶשׁ אֱלוּל וִימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מְאַחֲלִים זֶה לָזֶה "כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה". וְאָמַר הַמַּגִּיד מִטְּרִיסְק עַל זֶה, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מְבָרֵךְ כָּךְ לַחֲבֵרוֹ, נִבְרָא עַל יְדֵי הַבְּרָכָה מַלְאָךְ מֵלִיץ יֹשֶׁר עַל הַמְבָרֵךְ וְעַל הַמִּתְבָּרֵךְ וְהוּא מַמְלִיץ טוֹב עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַדִּין.
הַתּוֹרָה מִסְתַּיֶּמֶת בַּפָּסוּק "לְכָל־הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים… אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל", וּמִיָּד חוֹזְרִים וּמַתְחִילִים אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ. כִּי זוֹ הָיְתָה מַטְּרַת מֹשֶׁה בַּעֲשִׂיַּת הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, לְהַחְדִּיר בָּעָם אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁ"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (ה"כתב סופר")
"שִׁחֵת לוֹ – לֹא", פְּעָמִים מִתְנַהֵג הָאָדָם שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וּמְזַלְזֵל בַּמִּצְוֹת, אוּלָם אֵין הַדָּבָר מַעִיק עָלָיו וְהוּא אֵינוֹ מוֹצֵא סִבָּה לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו. אַךְ "בָּנָיו – מוּמָם", כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁגַּם בָּנָיו הוֹלְכִים בְּדַרְכּוֹ הַקְּלוֹקֶלֶת, כּוֹאֵב לוֹ הַדָּבָר וְרוֹאֶה בְּכָךְ מוּם, וְאֵינוֹ שָׂם אֶל לִבּוֹ שֶׁהֵם מְחַקִּים אוֹתוֹ בְּמַעֲשָׂיו…
"מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם־ה' מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם", יֵשׁ שֶׁמַּמְרִים אֶת פִּי ה' כִּבְיָכוֹל עִם ה', עוֹשִׂים הֵם מַעֲשֵׂי זִמְרִי בְּתוֹאֲנָה שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבְשֵׁם שָׁמַיִם, וּמַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁל צַדִּיקִים וַחֲסִידִים… (אוצר חיים)
"וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים" – לָמָּה נֶאֱמַר פַּעֲמַיִם 'וְשָׁב'? אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגֵי יְהוּדִים בַּגּוֹלָה. יֵשׁ שֶׁחָשִׁים אֶת כֹּבֶד הַגָּלוּת וּמִשְׁתּוֹקְקִים לְאֶרֶץ הָאָבוֹת, וְאוֹתָם יָשִׁיב ה' רִאשׁוֹנִים. אַךְ גַּם עַל אֵלּוּ שֶׁמָּצְאוּ קֹרַת רוּחַ בָּאָרֶץ נָכְרִיָּה יְרַחֵם ה' "וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים"… (פרפראות לתורה)
מַהוּ סוֹף הַתּוֹכָחָה? "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה". כִּי בְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי חֲזַ"ל "אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס", וְאֵין קוֹנֶה. וְאָז תִּוָּשַׁע יְהוּדָה בְּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. (לקוטי בתר לקוטי)
לָמָּה נִסְמַךְ הַפָּסוּק "וְשִׂמַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר־לָקָח" לַפָּסוּק "לֹא־יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי־נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל"? כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הָאָדָם שֶׁבָּא לִשָּׂא אִשָּׁה, מוּסָר וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יַחְבֹּל רֵחַיִם וָרָכֶב וְלֹא יְמַשְׁכֵּן אֶת עַצְמוֹ בְּחוֹבוֹת גְּדוֹלִים לְהוֹצָאוֹת נִשּׂוּאָיו בְּפַזְרָנוּת… (ספרים)
"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" – הֱוֵי רוֹדֵף אַחַר הַצֶּדֶק בְּדַרְכֵי הַצֶּדֶק, הַיֹּשֶׁר וְהָאֱמֶת. וְאַל תִּהְיֶה כְּאוֹתָם שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַצֶּדֶק שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק, וְעוֹשִׂים מַעֲשִׂים וּמִצְוֹת בְּדַרְכֵי שֶׁקֶר וּנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. (הבעש"ט)
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" – לָמָּה פָּתַח הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְסִיֵּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים? מִפְּנֵי שֶׁכָּל־אָדָם צָרִיךְ לַחְשֹׁב כְּאִלּוּ הוּא יָחִיד בָּעוֹלָם, וְאִם עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ וְאֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף־זְכוּת, וְלָכֵן פָּתַח בִּלְשׁוֹן יָחִיד שֶׁכָּל־אֶחָד יֶשׁ־לוֹ כֹּחַ לְשַׁנּוֹת אֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. (רבי יחיא בדיחי)
כָּךְ הָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי לֵיְבּ שָׂרֶה'ס מְפָרֵשׁ אֶת־הַפָּסוּק: "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת־ה' אֱלֹקֶיךָ": כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בַּעֲשִׁירוּת וּבְרַחְבוּת, וְלֹא חָסֵר לָהֶם מְאוּמָה, וְעַל־יְדֵי זֶה רָם לְבָבָם וְהֵם נִמְצָאִים בְּהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ וּמַגִּיעִים לְעֹשֶׁר רוּחָנִי, אֲזַי הֵם נַעֲשִׂים שְׁכִיחִים וּמְצוּיִים אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא…
"אֶעְבְּרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" – לְשֵׁם מָה הָיָה צָרִיךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמַר שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת־הָאֶרֶץ הַטּוֹבָה? הֲרֵי אִם עוֹבֵר אֵלֶיהָ בְּוַדַּאי יִרְאֶנָּה?! אֶלָּא בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַקָּבָּ"ה יַרְאֶה לוֹ רַק אֶת הַחֵלֶק הַטּוֹב, וְעַל־זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לִרְאוֹת רַק אֶת־הַטּוֹב בְּכָל־דָּבָר. (רמ"מ מקוצק)
"לֹא־אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם" – פְּעָמִים בָּא הַיֵּצֶר הָרַע אֶל־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וּמַחֲלִישׁ אֶת־יָדָיו בְּטַעֲנָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְבַדּוֹ לָשֵׂאת אֶת־הַמִּצְוָה וּלְסַיְּמָהּ. אַךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִזְכֹּר כִּי "ה' אֱלֹקֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם" – ה' בָּא בְּעֶזְרוֹ, וְהַפּוֹתֵחַ פֶּתַח קָטָן פּוֹתְחִים לוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם פֶּתַח גָּדוֹל. (ספרים)
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל", וּמְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: "אֵלֶּה פָּסַל אֶת־הָרִאשׁוֹנִים". הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה שֶׁל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הִיא, לִפְסֹל אֶת מַעֲשָׂיו הַקּוֹדְמִים שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, וְגַם לֹא לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ וּלְהִתְגָּאוֹת בַּמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה, אֶלָּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְשַׁפֵּר אֶת הַמַּעֲשִׂים מִכָּאן וּלְהַבָּא וּלְהוֹסִיף בַּמִּצְוֹת. (ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר)
"וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" – אָמַר אֶלְעָזָר לְאַנְשֵׁי הַצָּבָא, דְּעוּ שֶׁאַתֶּם נִצַּחְתֶּם בְּמִלְחָמָה קְטַנָּה, אוּלָם בָּאִים אַתֶּם עַתָּה לְמִלְחָמָה גְּדוֹלָה, הִיא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְהָעֵצָה לְנַצְּחוֹ, הִיא רַק עַל־יְדֵי "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", בַּעֲמָלָהּ שֶׁל־תּוֹרָה תּוּכְלוּ לְנַצְּחוֹ. (מעין גנים)
רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אִיסֶרְלְ'ס – הָרַמָּ"א, מַתְחִיל אֶת הַגָּהוֹתָיו עַל הַשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ בְּסֵדֶר 'אֹרַח־חַיִּים' בַּפָּסוּק "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", וּמְסַיֵּם בַּפָּסוּק: "וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד", כִּי טוֹב לָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי הַ'תְּמִידִים' הַלָּלוּ יַחַד, עֲבוֹדַת ה' מִתּוֹךְ יִרְאָה וְשִׂמְחָה, וְהָרֶמֶז לָזֶה בַּפָּסוּק "שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד". (רבי יעקב מליסא)
מִי שֶׁמְּקַיֵּם בְּעַצְמוֹ אֶת הַנֶּאֱמַר: "לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל", וְאֵינוֹ מְחַפֵּשׂ אַחַר חֶטְאֵי עַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מְהַפֵּךְ בִּזְכוּתָם וּמְחַפֵּשׂ טוֹב עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, סִמָּן הוּא אֶצְלוֹ כִּי "ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" – שֶׁיֶּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וּמוֹרָא ה' עָלָיו. (רבי לוי יצחק מבארדיטשוב)
"עַל־כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'" – אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין כֹּחָם אֶלָּא בִּזְרוֹעַ, וּבְכֹחַ זֶה הֵם יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה. אַךְ עַם יִשְׂרָאֵל, אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּתוֹרָתוֹ. "עַל־כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר – מִלְחֲמֹת ה'"! בְּאֶמְצָעוּת הַסֵּפֶר, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְנַצֵּח עַם יִשְׂרָאֵל אֶת אוֹיְבָיו בְּמִלְחֲמוֹת ה'. (רבי מאיר שפירא מלובלין)
"וַיִּקַּח קֹרַח" – מַדּוּעַ נֶאֶמְרָה לְשׁוֹן לְקִיחָה? מִפְּנֵי שֶׁקֹּרַח בִּקֵּשׁ לָקַחַת לְעַצְמוֹ גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה בְּלִי לְקַבְּלָהּ מִמָּרוֹם, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ. שֶׁכֵּן אֵין לָאָדָם לִטֹּל לְעַצְמוֹ טוֹבָה וּגְדֻלָּה, אֶלָּא אִם־כֵּן מַעֲנִיקִים לוֹ אֶת הַדָּבָר מִן־הַשָּׁמַיִם, וְאֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לְקַחְתָּה בְּעַצְמָהּ… (הרבי ר' בונים מפשיסחא)
"בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ", אַל תִּקְּרֵי בַּמִּדְבָּר אֶלָּא בַּמְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ בְּכֹחַ הַדִּבּוּר. יֶשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר וּמַגִּיעַ לִבְחִינַת יִתַּמּוּ, לִהְיוֹת תָּמִים וְשָׁלֵם עִם קוֹנוֹ, וְהוּא הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה. וְיֶשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לְדַרְגַּת 'וְשָׁם יָמֻתוּ' כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַדִּבּוּר לְדִבּוּרִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. (הרי"מ משפיטובקה)
"וּבְהַקְהִיל אֶת־הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ". מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהוֹכִיחַ אֶת הָעָם, צָרִיךְ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם, וּבְהַקְהִיל הָעָם יִתְקְעוּ – מִלְּשׁוֹן תְּקִיעַת כַּף בְּאַהֲבָה וְחִבָּה, וְלֹא תָרִיעוּ – שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ אוֹתָם רָעִים וְחַטָּאִים, כִּי אָז לֹא יַטּוּ אֹזֶן לְדִבְרֵי הַמּוּסָר. אֶלָּא יֵשׁ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם בְּדַרְכֵי נֹעַם. (מגדנות לחזקיהו)
"בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן־עֵינָן" – לֹא לְחִנָּם הִקְרִיב נְשִׂיא שֵׁבֶט נַפְתָּלִי בַּיּוֹם הַשְּׁנֵים עָשָׂר לְקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים, כְּשֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן מִבֵּינֵיהֶם לְהַקְרָבָה, שֶׁכֵּן שְׁמוֹ מוֹרֶה עָלָיו "בֶּן־עֵינָן" שֶׁהָיָה בֶּן עַיִן־טוֹבָה וְלֹא הָיְתָה עֵינוֹ צָרָה בַּנְּשִׂיאִים שֶׁהִקְרִיבוּ לְפָנָיו. (רבי העניך מאלכסנדר)
"וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית־אֲבֹתָיו הוּא" – דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹלֶה לִגְדֻלָּה וְנַעֲשֶׂה רֹאשׁ וּמַנְהִיג, הוּא נַעֲשֶׂה בַּעַל־גַּאֲוָה וְיוֹרֵד מִמַּעֲלוֹתָיו, וְלָכֵן מְעִידָה כָּאן הַתּוֹרָה, כִּי רֹאשׁ לְבֵית־אֲבֹתָיו הוּא, וְכָל אֶחָד מֵהֶם נוֹתַר בְּצִדְקָתוֹ כְּפִי שֶׁהָיָה לְפָנִים. (יחד הרים ירננו)
וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת" – 'בְּקוֹמָה זְקוּפָה' (רש"י). אָמַר פַּעַם הַ"צֶּמַח צֶדֶק" מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ לְנֶכְדּוֹ הָרַשַּׁ"בּ: "חֶסֶד גָּדוֹל עָשָׂה הַקָּבָּ"ה עִם הָאָדָם שֶׁבְּרָאוֹ לְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וּבְכָך הוּא רוֹאֶה אֶת הַשָּׁמַיִם אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ עַל הָאָרֶץ וּמְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְלֹא כְּבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁרוֹאִים רַק אֶת הָאָרֶץ".
"כִּי־גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" – גַּם כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בַּגָּלוּת וְהֵם גֵּרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, גַּם אָז אוֹמֵר לָהֶם הַקָּבָּ"ה "אַתֶּם עִמָּדִי", שֶׁאַף הוּא נִמְצָא עִם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל "כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וְאַף כְּשֶׁעֲתִידִים לִגָּאֵל". (מאורי אור)
"וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי". לָמָּה לֹא פֵּרֵט הַכָּתוּב שֵׁם כָּל אֶחָד מֵהֶם? כְּדֵי לְהוֹרוֹת שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ פְּגוּמִים. כִּי כָּל הַיּוֹצֵא לָרִיב מַהֵר, וַדַּאי הוּא שֶׁאֵינוֹ מִן הָאֲנָשִׁים הַנּוֹדָעִים בִּשְׁמָם, אֶלָּא מִן הַפְּחוּתִים, אַנְשֵׁי בְּלִיַּעַל, אֲנָשִׁים בְּלִי שֵׁם… (כלי יקר)
"וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ" – אַל תִּקְּרֵי 'עֲמִיתוֹ' לְשׁוֹן חָבֵר, אֶלָּא 'אֲמִתּוֹ' בְּאָלֶ"ף הַמִּתְחַלֶּפֶת בְּעַיִ"ן, מִלְּשׁוֹן אֱמֶת. בָּא לְלַמֵּד, שֶׁלֹּא יוֹנֶה וִירַמֶּה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הָאֱמֶת שֶׁבּוֹ, אֶלָּא יִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ כָּרָאוּי בְּלִי מַשּׂוֹא פָּנִים. (רבי מנחם מענדל מקוצק)
"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" – וְכִפֶּר מִלְּשׁוֹן קִנּוּחַ וְנִקָּיוֹן, לְלַמֵּד לָאָדָם שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהוּא מוֹכִיחַ וּמְיַסֵּר אֶת הָאַחֵר עַל עֲוֹנוֹתָיו, יְקַנֵּחַ וִינַקֶּה רֵאשִׁית כֹּל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל 'קְשֹׁט עַצְמְךָ וְאַחַר־כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים'. (אוצר חיים)
לָמָּה נִצְטַוָּה הַמְּצֹרָע לְהָבִיא לְטָהֳרָתוֹ עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב, וַהֲרֵי הֵם דָּבָר וְהִפּוּכוֹ, שֶׁעֵץ הָאֶרֶז הוּא סִמָּן לְגַאֲוָה וְהָאֵזוֹב סִמָּן לְשִׁפְלוּת? כִּי לְעִתִּים מִתְנַהֵג הָאָדָם בַּעֲנָוָה פְּסוּלָה כְּגוֹן בִּעִנְיְנֵי כְּבוֹד שָׁמַיִם, וּלְעִתִּים בְּגַאֲוָה פְּסוּלָה שֶׁהוּא מִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וּכְדֵי לְכַפֵּר זֹאת הוּא מֵבִיא שְׁנֵי דְבָרִים אֵלּוּ. (חידושי הרי"מ)
עַל הַפָּסוּק "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת־הַנֶּגַע", דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל וְאָמְרוּ "כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ, אַף לֹא נִגְעֵי קְרוֹבָיו". שֶׁכֵּן אָדָם עָשׂוּי לְהַבְחִין מַהֵר בְּכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל הַזּוּלַת, פְּרָט לְחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ. כִּי קָשֶׁה לָאָדָם לִמְצֹא חֶסְרוֹן בְּעַצְמוֹ אוֹ בִּקְרוֹבוֹ, אַךְ בְּאִישׁ זָר קַל הַדָּבָר מְאֹד… (תולדות יעקב יוסף)
"וְכֹל הוֹלֵךְ עַל־כַּפָּיו וְגוֹ' עַל־אַרְבַּע טְמֵאִים הֵם לָכֶם" – כָּל מִי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת רַק בְּכַפָּיו בִּלְבַד, מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה בְּלִי מַחֲשָׁבָה, בְּלִי נְשָׁמָה וּבְלִי כַּוָּנָה וָרֶגֶשׁ, הֲרֵיהוּ בִּבְחִינַת "הוֹלֵךְ עַל־כַּפָּיו" וּטְמֵאִים הֵם לָכֶם. (הרבי ר' בונים מפשיסחא)
"וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה'" – זֹאת הַתּוֹרָה הָרְצוּיָה לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה כְּ"זֶבַח", כְּמִי שֶׁמַּקְרִיב זְבָחִים וְעוֹלוֹת. "הַשְּׁלָמִים" – כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁלוֹם בֵּין עוֹסְקֵי הַתּוֹרָה, "אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה'" – עוֹלָה הִיא לְרָצוֹן כְּקָרְבָּן, רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'. (אשר ארחם)
"נֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא וְגוֹ' וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה" – לְעִתִּים, גַּם כַּאֲשֶׁר עוֹשֶׂה הָאָדָם מִצְוָה, נֶחְשָׁב לוֹ הַדָּבָר לְחֵטְא. אֵימָתַי? כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ הוּא שֶׁעָשָׂה מִצְוָה, וְהוּא מִתְגָּאֶה וּמִתְפָּאֵר בְּכָךְ, וְסָבוּר שֶׁעָשָׂה בְּכָךְ 'טוֹבָה גְּדוֹלָה' לַקָּבָּ"ה, אֲזַי זֶה עַצְמוֹ נֶחְשָׁב לוֹ לְחֵטְא. (קדושת לוי)
בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּיְּמָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, נֶאֱמַר "וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה", וּמְפָרְשִׁים חֲזַ"ל שֶׁאָמַר לָהֶם "יְהִי רָצוֹן, שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם". לֹא רַק בְּשַׁבָּת וְחַג תִּשְׁרֶה הָאַהֲבָה וְהַשְּׁכִינָה בֵּינֵיכֶם, אֶלָּא גַּם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִים אַתֶּם בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם בִּימֵי הַחֹל, תִּשְׁרֶה בֵּינֵיכֶם הַשְּׁכִינָה וְהָאַהֲבָה. (ספר הדרוש)
"וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל־הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר" – זוֹ הִיא מִדָּתָם הַטּוֹבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם נַדְבָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, וְהִיא אַחַת מִשְּׁלֹשׁ הַמִּדּוֹת שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהִצְטַיֵּן בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר 'כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר', גָּבֶר = גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, בַּיְשָׁנִים, רַחֲמָנִים. (רבי אליעזר פלעקלשׂ מפראג)
עַל הַפָּסוּק שֶׁל י"ג הַמִּדּוֹת "ה', ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן", דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל וְאָמְרוּ: "אֲנִי הוּא קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם וַאֲנִי הוּא לְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא". מִפְּנֵי שֶׁקֹּדֶם שֶׁחָטָא מִתְגָּאֶה הָאָדָם וּבָא לִידֵי גַּאֲוָה, שֶׁהִיא הַחֲמוּרָה מִכָּל הַחֲטָאִים, וְלָכֵן זָקוּק הוּא לְרַחֲמִים גַּם קֹדֶם שֶׁחָטָא. (רבי מנחם־מענדל מקוצק)
"שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו" – מִכָּאן יִלְמַד הָאָדָם לְהַעֲמִיד שָׂפָה וּמַחְסוֹם לְפִיו וְלֹא יֹאמַר מַה שֶּׁאֵינוֹ צָרִיךְ. וְכֵן מָצָאנוּ בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל "מְצָאוֹ נָעוּל בְּיָדוּעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם, מְצָאוֹ פָּתוּחַ בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם". מִי שֶׁפִּיו נָעוּל הֲרֵיהוּ בְּגֶדֶר אָדָם, וּמִי שֶׁפִּיו פָּתוּחַ יָצָא מִכְּלַל זֶה". (היהודי הקדוש מפרשיסחא)
רָגִיל הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה לֵיְבּ מִסָּסוֹב לְהַזְכִּיר אֶת הַפָּסוּק "וְנָתַתָּ עַל־הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד", וּלְפָרְשׁוֹ כָּךְ: רֶמֶז יֵשׁ כָּאן לָאָדָם, שֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת לֶחֶם תָּמִיד, דְּהַיְנוּ שֶׁתָּמִיד יִמָּצֵא בְּבֵיתוֹ מָזוֹן דֵּי הַצֹּרֶךְ כְּדֵי לְהַאֲכִיל בּוֹ עָנִי וְרָעֵב.
אִם רְצוֹנְךָ לִמְנֹעַ מֵעַצְמְךָ מַחֲלֹקֶת, קַיֵּם אֶת הַפָּסוּק "וְלֹא־תַעֲנֶה עַל־רִב", אַל תִּטֹּל חֵלֶק בְּמַחֲלֹקֶת וּבִמְרִיבָה וְאַל תַּעֲנֶה לְכָל מְרִיבָה וְתִגְרָה וּמִמֵּילָא תִּתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת מֵאֵלֶיהָ, אַךְ אִם תַּעֲנֶה וְתָשִׁיב, תִּגְדַּל הַמַּחֲלֹקֶת כְּמוֹ אֵשׁ לְהָבָה. (ימין משה)
"לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶתֶר? מִפְּנֵי שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה'" (רש"י). וַהֲרֵי לֹא רַק אֶת פָּרָשַׁת 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה' אָמַר יִתְרוֹ, אֶלָּא גַּם 'נָבֹל תִּבֹּל'? אֶלָּא שֶׁקַּל הַדָּבָר לִשְׁלֹחַ חִצֵּי בִּקֹּרֶת וְלִמְצֹא מִגְרָעוֹת בְּכָל דָּבָר, אוּלָם פָּרָשַׁת 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה' חֲשׁוּבָה הִיא מִפְּנֵי הָעֵצָה הַטּוֹבָה שֶׁבָּהּ… (חידושי הרי"מ)
"ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" – אִם רוֹצִים אַתֶּם שֶׁהַבְּרָכָה תִּשְׁרֶה עֲלֵיכֶם מִן הַשָּׁמַיִם, עֲלֵיכֶם לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כְּדֵי לִפְתֹּחַ פֶּתַח לַשֶּׁפַע. "ה' יִלָּחֵם לָכֶם" – ה' יִתֵּן לָכֶם לֶחֶם, כַּאֲשֶׁר "אַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" – כַּאֲשֶׁר תַּחְרְשׁוּ אֶת הָאֲדָמָה וְתַעֲשׂוּ הִשְׁתַּדְּלוּת בְּפֹעַל… (רבי מאיר מפרימישלאן)
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" – אַל תִּקְּרֵי הַחֹדֶשׁ אֶלָּא הֶחָדָשׁ. אִם חֲפֵצִים אַתֶּם בְּהִתְחַדְּשׁוּת בַּעֲבוֹדַת ה', אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא רַק בְּ'לָכֶם'. וּכְפִי עֲמָלְכֶם וַעֲבוֹדַתְכֶם, כָּךְ תִּזְכּוּ לְהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁבָּאָה מִן הַשָּׁמַיִם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". (אמרי אמת)
עַל הַפָּסוּק "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה" מֵבִיא רַשִּׁ"י אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל: "חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין", וְכָךְ הָיָה רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ מְבָאֵר דְּבָרִים אֵלּוּ: חֲבָל עַל דְּאָבְדִין – חֲבָל עַל בְּנֵי הָעֲלִיָּה שֶׁהֵם נֶאֱבָדִים, וְלָא – אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶם מְאוּמָה וְהֵם בִּבְחִינַת לֹא, מִשְׁתַּכְּחִין – אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ מְצוּיִים לְרֹב…
"וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו", גַּם כַּאֲשֶׁר עָלָה מֹשֶׁה לִגְדֻלָּה, יָצָא לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אֶחָיו, "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" וְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם. "וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו" – אַף בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַיָּחִיד רָאָה, וְלֹא כְּאוֹתָם אַנְשֵׁי צִבּוּר שֶׁטְּרוּדִים בְּעִנְיְנֵי הַכְּלָל וְאֵינָם שָׁתִים לִבָּם לְאִישׁ פְּרָטִי. (רבי מרדכי בנעט)
שׂוֹחַח פַּעַם רַבִּי מֹשֶׁה מִידְנֶר מִבָּרָנוֹבִיץ עִם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" אוֹדוֹת אָדָם אַחֵר, וְאִישׁ שִׂיחוֹ הֶעֱוָה אֶת חָטְמוֹ בְּמֹרַת רוּחַ. הִתְרַעֵם עָלָיו רַבִּי מֹשֶׁה וְשָׁאַל: "וְכִי בְּאֶמְצָעוּת הָאַף מֻתָּר לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע? וַהֲרֵי נֶאֱמַר 'כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ' – גַּם בָּאַף לְבַד אֶפְשָׁר לַהֲרֹג אָדָם, חָלִילָה".
אֶת הַפָּסוּק "אַל־תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ", מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י "אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה". דִּבְרֵי תּוֹכָחָה יֵשׁ כָּאן לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה, אוּלָם אִם הוֹפְכִים אֶת הַתּוֹרָה לְעֵסֶק וּמִתְעַסְּקִים בָּהּ בִּשְׁבִיל רֶוַח וְכָבוֹד, אֲזַי מֵבִיא הַדָּבָר לְרֹגֶז וּמַחֲלֹקֶת, חָלִילָה. (אמרי חן)
"וַיְהִי מִקֵּץ" – כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַגִּיעַ לְקֵץ יָמָיו, אֲזַי "שְׁנָתַיִם יָמִים" – מְגַלֶּה הוּא כִּי כָּל יָמָיו עָבְרוּ עָלָיו כְּמוֹ בְּתוֹךְ שֵׁנָה בְּלִי מַעַשׂ וּבְלִי מַטָּרָה וְתַכְלִית. "וּפַרְעֹה חֹלֵם" – וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכָּל יָמָיו הָלַךְ אַחַר חֲלוֹמוֹתָיו וְתַאֲוַת לִבּוֹ, וְכִלָּה יָמָיו בַּתֹּהוּ וּבַהֶבֶל מִבְּלִי לְנַצְּלָם כָּרָאוּי. (רבי דוד מטולנא)
דֶּרֶךְ בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁבְּהַצְלָחָתָם שׁוֹכְחִים הֵם כִּי ה' הוּא הַנּוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, וְרַק כַּאֲשֶׁר נִמְצָאִים בְּמַצַּב בִּישׁ אָז נִזְכָּרִים בַּה' וּפוֹנִים אֵלָיו בְּתַחֲנוּנִים. לֹא כֵּן נָהַג יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הָיָה "אִישׁ מַצְלִיחַ", גַּם אָז "וַיְהִי ה' אֶת־יוֹסֵף", שֶׁהָיָה קָרוֹב לַה' גַּם כַּאֲשֶׁר הָיָה מַצְלִיחַ בִּדְרָכָיו… (הרבי ר' בונים מפשיסחא)
מִנְהַג הָעוֹלָם, שֶׁהָעֲשִׁירִים כְּכָל שֶׁעָשְׁרָם גָּדֵל, כָּךְ הָ'אִישׁ' שֶׁבָּהֶם פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ וּלִבָּם נֶאֱטָם מִשַּׁוְעַת הַזּוּלַת. אוּלָם אֵצֶל יִצְחָק נֶאֱמַר: "וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי־גָדַל מְאֹד", עַל־אַף שֶׁהָלַךְ יִצְחָק וְגָדַל בִּרְכוּשׁוֹ, הָלַךְ גַּם הָ'אִישׁ' שֶׁבּוֹ וְגָדַל כְּעָשְׁרוֹ. (רבי יצחק מטורצ'ין)
עַל הַפָּסוּק "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" דָּרַשׁ רַשִּׁ"י "כֻּלָּן שָׁוִין לְטוֹבָה". וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים, שֶׁהֲרֵי יִסּוּרִים קָשִׁים הָיוּ מְנָת חֶלְקָהּ שֶׁל שָׂרָה שֶׁהָיְתָה חֲשׂוּכַת בָּנִים וְעָבְרָה נִסְיוֹנוֹת רַבִּים? אֶלָּא שֶׁעַל כָּל תְּלָאוֹתֶיהָ הָיְתָה אוֹמֶרֶת "גַּם זוֹ לְטוֹבָה" מִתּוֹךְ אֱמוּנָה תְּמִימָה בַּה', וְלָכֵן נֶחְשָׁבִים כָּל יָמֶיהָ לְטוֹבָה. (רבי זושא מאניפולי)
לָמָּה נֶאֱמַר "וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ" אַחֲרֵי שֶׁרָאָה אַבְרָהָם שֶׁבַּקָּשׁוֹתָיו לְהַצִּיל אֶת סְדוֹם לֹא הִתְקַבְּלוּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהּ צַדִּיקִים? כְּדֵי לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהֲגַם שֶׁהִתְבָּרֵר לְאַבְרָהָם שֶׁאַנְשֵׁי סְדוֹם הֵם רְשָׁעִים וְאֵין בָּהֶם צַדִּיקִים כְּלָל, הוֹסִיף לִדְבֹּק בְּדַרְכּוֹ לְהַמְלִיץ טוֹב עַל כָּל אָדָם. (רבי לוי יצחק מברדיטשוב)
"הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים" – כְּשֵׁם שֶׁאֵין אוֹר הַכּוֹכָבִים נִרְאֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, כָּךְ אֵין אוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים נִרְאֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת הַגָּלוּת, כְּפִי שֶׁמִּתְגַּלִּים פְּשׁוּטֵי יִשְׂרָאֵל בִּמְלֹא הֲדָרָם בִּזְמַן הַגְּזֵרוֹת וְהַצָּרוֹת, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵאִיר אָז בְּאוֹר יְקָרוֹת. (רבי יצחק אברבנאל)
עַל הַפָּסוּק "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ" מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: "לְלַמֶּדְךָ שֶׁעִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים". לֹא דַּי לָהֶם לְתוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, לְאוֹתָם הַמִּתְהַדְּרִים בְּיִחוּסָם אֶל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא עֲלֵיהֶם לְהַרְבּוֹת גַּם בַּעֲשִׂיַּית מַעֲשִׂים טוֹבִים כַּאֲבוֹתֵיהֶם. (רבי ישראל ממודז'יץ)
עַל צַדִּיקִים שֶׁדּוֹאֲגִים רַק לְעַצְמָם וְאֵינָם נוֹתְנִים לַאֲחֵרִים מִסְּבִיבָם, נָאֶה לִדְרֹשׁ אֶת הַנֶּאֱמַר בַּחֲנוֹךְ "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת־הָאֱלֹקִים", מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נָתַן חֲנוֹךְ אֶת דַּעְתּוֹ עַל הָאֲחֵרִים וְרַק עָבַד בְּעַצְמוֹ אֶת ה', לָכֵן "וְאֵינֶנּוּ" נִשְׁתַּכַּח שְׁמוֹ וְלֹא נוֹתַר מִמֶּנּוּ דָּבָר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. (רח"א וואקס מקאליש)
כְשֶׁשָּׁאֲלוּ רַבִּי נַפְתָּלִי צְבִי מֵרוֹפְּשִׁיץ פַּעַם, הֵיכָן גָּר הַיֵּצֶר הָרַע? אָמַר: "בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁם מַאֲמִינִים שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ"…
רָגִיל הָיָה רַבִּי נַפְתָּלִי צְבִי מֵרוֹפְּשִׁיץ לוֹמַר: "אֵין אֲנִי מִתְיָרֵא מִפְּנֵי דִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, אַךְ מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יוֹשִׁיבוּנִי בְּגַן־עֵדֶן אֵצֶל טִפֵּשׁ"…
למעלה