"וַיִּקַּח קֹרַח" – מַדּוּעַ נֶאֶמְרָה לְשׁוֹן לְקִיחָה? מִפְּנֵי שֶׁקֹּרַח בִּקֵּשׁ לָקַחַת לְעַצְמוֹ גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה בְּלִי לְקַבְּלָהּ מִמָּרוֹם, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ. שֶׁכֵּן אֵין לָאָדָם לִטֹּל לְעַצְמוֹ טוֹבָה וּגְדֻלָּה, אֶלָּא אִם־כֵּן מַעֲנִיקִים לוֹ אֶת הַדָּבָר מִן־הַשָּׁמַיִם, וְאֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לְקַחְתָּה בְּעַצְמָהּ… (הרבי ר' בונים מפשיסחא)

/ / Published in