"וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו" – כָּל רְצוֹנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הָיְתָה, שֶׁתִּתְרַבֶּה הָאַחֲוָה וְהָאַהֲבָה בֵּין אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ בֵּאוּר הַכָּתוּב: וְרָצוּי – זֶה הָיָה רְצוֹנוֹ, לְרֹב – שֶׁתִּתְרַבֶּה וְתִגְדַּל, אֶחָיו – הָאַחֲוָה וְהָאַהֲבָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְזוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁהִנְחִיל לָנוּ וּלְכָל הַדּוֹרוֹת. (ה"בית אהרן" מקארלין)

/ / Published in